רחובותיה של "אחוזת בית"

     כשנוסדה "אחוזת בית" היו גבולות השכונה מצומצמים. בצפונה של השכונה הוקצה שטח להקמתה [בעתיד] של הגימנסיה "הרצליה". צומת הרחובות הרצל ושדרות רוטשילד היה באותם ימים "מרכז השכונה". בקצה השדרה הוצב הקיוסק הראשון לרווחת ההולכים ובאים ובפינה הנגדית הותקנה תחנת הדיליג′נס [עגלה רתומה לסוסים] – שירות התחבורה בין יפו לתל- אביב שהוביל נוסעים ומשאות.

      מדרום השכונה, מסילת- הברזל ששימשה לתנועת הרכבות בין יפו לירושלים. לבטיחות תושבי "אחוזת בית" הוצב בקצהו הדרומי של רחוב הרצל מחסום המופעל ידנית כל אימת שעמדה הרכבת לחלוף ליד השכונה. 

      הרחובות המאוכלסים ביותר ב"אחוזת בית" היו רחוב לילינבלום בו הקימו את בתיהם 18 מהמשפחות המייסדות [וייסר, טולצ′ינסקי, נאמן, בהרב, הכהן, לבני- וייסברוד, פוחובסקי וכהן ומצדו השני של הרחוב: וינשטיין, ויינשטיין+ רסקין, איזמוז′יק, דנין, פרנק, מירקיס, סילמן, פרלשטיין וזוסמנוביץ] ורחוב יהודה הלוי בו הקימו את בתיהם 17 מהמשפחות המייסדות [בלכמן +צדיקוב, איתין, חנוך, גולדברג, סגל, וינוקור ומצדו השני של הרחוב: אידלסון, אבולעפיה, פיינברג, פלמן(נ), כהן(א) כהנא + פלמן, סמילנסקי, בלצרקובסקי וחיותמן] .

     שדרות רוטשילד היה "הבּוּלְוָור" של השכונה החדשה ולאורכה נטעו עצים. בקצהו המזרחי נחפרה הבאר הראשונה ומעליו הוקם בית הועד הראשון. לאורכה של השדרה בנו את ביתם 14 ממשפחות המייסדים. לימים הורחבו גבולות "אחוזת בית" לאחר שנוסדה בשנת 1911 שכונה שנייה שנקראה נחלת בנימין.                                                    

      האירוע "המכונן" של שדרות רוטשילד הייתה החלטת הנהלת עיריית תל אביב [בשנת 1942] להרוס את בית הועד הראשון אשר חסם את אפשרות הארכתם של שדרות רוטשילד לכיוון מזרח. באותם ימים כבר שכנו משרדי העירייה בבית העירייה הראשון ברחוב ביאליק . באותה החלטה נקבע שבמקום תוקם אנדרטה ל- 66 משפחות מייסדי תל אביב והכיכר תקרא "כיכר המייסדים". הריסת המבנה נתן דחיפה להתפתחותה של השדרה, עד לתיאטרון "הבימה", ולהיות ראויה לשם התואר "בּוּלוָואר"... בשנת 1948, זכתה שדרות רוטשילד לכבוד מיוחד כאשר החליט דוד בן- גוריון שטקס הכרזת עצמאות ישראל יערך בקומת הכניסה של ′מוזיאון תל אביב′ שהיה עד יום מותו, ביתו של מאיר דיזנגוף.

      ברחוב לילינבלום מס′ 2 הוקם בית הקולנוע הראשון [היה זה "ראינוע"- ללא קול] על ידי היזמים משה אברבנאל ומרדכי וייסר. השם ניתן לו על ידי הסופר ש. בן-ציון [אביו של הצייר נחום גוטמן, אף הוא ממייסדי תל אביב]. קולנוע "עדן" פתח את דלתותיו בשנת 1914 אך מלחמת העולם הראשונה שפרצה באותה שנה, קטעה את פעילותו עד שנת 1918. האולם שימש להעלאת הצגות, אופֵּרוֹת ואירועים מיוחדים. כשלורד בלפור בא לביקור בתל- אביב קבלת הפנים התקיימה בקולנוע "עדן". ממול לבית הקולנוע הוצב הקיוסק השני. בבית מס′ 7 שכן בית הספר "תחכמוני" ששימש גם כמחסן נשק ומרכז אימונים של ארגון "ההגנה".

  [ מתוך אתר אחוזת בית - ת"א]

המידע באדיבות חברת גשר – תיירות פנים,  "בעקבות ראשונים" -3  הוא סיור מזמר  באחוזת בית, שד′ רוטשילד, ככר מגן דוד, אלנבי וביאליק.