בדרך הטבע

רמת הגולן הוא חבל הארץ היפה ביותר שיש לנו נכון לרגעים אלה. למי שלא סופר כמובן את התצפית על תל-אביב האורבאנית ואפופת העשן ממרומי מגדל עזריאלי.

בינינו, לא צריך להיות חובב טבע או מדריך טיולים מדופלם בכדי לגלות שפיסות הטבע היחידות באזור גוש דן רבתי, מסתכמות בכמה עציצים על אדנים מחלידים שעל מרפסות הבתים. בדיוק בתקופה הזאת ברמת הגולן, עם הפשרת השלגים בחרמון והזרמתם לנחלים שמסביב, האביב נראה אביב והפריחה היא פריחה אמיתית ולא פריחה על הגוף מעקיצות היתושים הטורדניים...

יוצאים לדרך

חרף השתלטותם של מכשירי הניווט על יכולת ההבחנה הפשוטה שלנו בין ימין לשמאל ובין צפון לדרום, אני מעדיף לנווט בכוחות עצמי בכבישי הארץ, בפרט בנסיעות ארוכות וממושכות מעין אלה. מה גם שטעות לכאן או לכאן עולה לך בסך-הכל בביקור בעוד מעיין נחמד, או בפארק שטרם דרכו רגליך בו.

הכיוון, דרום רמת הגולן, חמת גדר. אפשר להגיע דרך כביש 6 לוואדי עארה (כביש 65) ומשם דרך צומת מגידו לכיוון בית שאן, או דרך עוקף עפולה לצומת גולני עד טבריה. ואפשר, דרך ואדי מילק (כביש 70, זכרון-יעקב) לצמתים: השומרים, המוביל, גולני עד לטבריה. הבדלים מינוריים בין הדרכים, תלוי בהרגלים האישיים. במקרה הזה, פחות חשובה הדרך, יותר המטרה.

כבר באזור עין גב, מטילים ההרים מצד ימין צל מאיים על הכביש. משמאל, הכינרת השלווה, בפוזה של שלולית רדודה במיוחד, מכוניות מטיילים בצידי הדרך, מעלים קטורת וזבחים כמנהג המקום לאלוקי הבשרים והשיפודים. הרי הזבל כמו מאיימים להסתיר את הנוף המרהיב, המראה הכל-כך ישראלי הזה, של אוהלים ומזבחות עשנות, הכיעור היחידי שצורם בנוף השוויצרי הפסטורלי.

נכון, כולנו מכירים את הג′ילבון והבניאס מהטיולים השנתיים כילדים שרק במרחק גדול מהבית חפצה נפשם ותו לא. אבל אני אקח אתכם ברשותכם לצד הפחות "אטרקטיבי" כביכול של רמת הגולן.

למעלה מדרך הטבע

מה ידענו כילדים על יופי, או על היסטוריה לא עלינו? מסתבר שכלום. כשאני מדבר על יופי, אני מדבר על לטפס מצומת כורסי לדרום הרמה ולעצור במצפה אופיר. משם, אפשר לדמיין את הסיטואציה של משה רבנו והר-נבו ולהפנים את המושג "את הארץ תראה...".

מדובר באשליה פנוראמית מושלמת המדמה לך את כל הארץ הקדושה פרוסה למרגלותיך. הכינרת נראית אף קטנה יותר משם, כמו טיפת גשם זעירה וטרייה במרחב אין סופי של צבעים מרהיבים ומתעתעים. והרוח, הו הרוח... לולא חנן אותי הקב"ה ביכולת עמידה איתנה ומשובחת, הייתי לבטח ממריא ונוסק לשמיים. הרוח החזקה זורקת אותך כמה אלפי שנים אחורה למעשה בראשית, הבריאה מתרחשת ומתחדשת, כאן ועכשיו.

עוד מושג שמקבל משמעות חדשה במקום הזה הוא: "ארבעה כיווני אוויר". כאן, משווקי ומתקיני המזגנים מובטלים ומחוסרי עבודה לחלוטין. מי שמע על "לחות"? אף אחד. "באיזו שפה את מדבר"? ישאלו אתכם. "מה אמרת? לחות"?! אכן, מילה מוזרה.

הנוף, ממית ומחיה. להיכן שלא תפנה ותצלם תקבל גלויה אמיתית שאף אחד לא יאמין לך שצילמת בגבולות הארץ.

להרפתקנים שבניכם הייתי ממליץ להצפין עוד כשלושה ק"מ לחוות סוסים אמיתית ולא חובבנית. במחיר מצחיק תוכלו ליהנות מרכיבה של חצי שעה בשטח הררי ומאתגר. רק שבמקרה שלי, משיחה קצרה עם בעל המקום שהביט חליפות בי ובסוסים המבועתים, הגענו למסקנה שהסוסים אכן צעירים ורכים מידי מכדי לעמוד בעול הקשה...

מצפה אופיר- דרום רמת הגולן

מכביש 92 עוקף כינרת פונים מזרחה בצומת כורסי לכיוון גבעת יואב, בק"מ ה-9 פונים ימינה. כניסה חופשית בכל ימות השנה, מומלץ להגיע בעיקר לקראת השקיעה.

דברי הצומות וזעקתם...

אם יש פנינה קולינארית אמיתית ברמת הגולן שבעבורה שווה לצבור ולפתח צימאון של גמל בוגר, ללא ספק מדובר ביקבי רמת הגולן שבאזור התעשייה של קצרין.

סיורים בקבוצות (ללא תיאום מראש) משכילות אפילו בורים כמונו במונחים בסיסיים מעולם מרתפי היין והאלכוהול. כאן תקבלו סקירה מקיפה על זני הענבים ותנאי גידולם באזור הקריר והגבוה ביותר בארץ.

תפגשו מקרוב את ′קברנה סובניון′ הפופולארי והמוכר ואת ′מרלו′ האנמי שהוא המועדף עליי מבין השניים. את ה′שיראז′ הלהיט העכשווי ואת ה′סוביניון בלאנק′ הבהיר והוותיק. תלמדו על ′עפיצות′, ′סיומת′ ועל תנאי אחסון נאותים. איזה בקבוק אפשר "לשמור" ובאיזה תנאים אף להשביח ולייקר אותו (זהירות! זה בדרך כלל סיפור יקר מאוד, מדובר גם בתהליך ארוך וגם בחסרון-כיס ניכר).

אם חשבתם שבקבוק יין אדום מכל סוג שרק יעלה בידכם, ישכב במזווה וישביח את עצמו מאליו, טעיתם. בדרך כלל, יין "שולחני" ממוצע, שובק חיים לכל חי לאחר כשנתיים. לאחר מכן, כבר מדובר בחומץ איכותי לסלט.

מעניין לגלות מה הופך את היין ל"חצי יבש" ומה ל"יבש"... נכון, רמת הסוכר שבו. וגם... תופתעו לגלות שכשהיינן של היקב כותב על הבקבוק "מומלץ להגיש בטמפרטורת החדר", הוא בדרך כלל מתכוון למרתף מקורר בצרפת בשלהי חודש טבת ולא לראשון לציון בתקופת תמוז.

הסיור במרתף היינות שגודלו כמחצית מהשכונה שלי פשוט משכר, תרתי משמע. שימת הלב לפרטים, לטמפרטורות האחסון של החביות לא יכולים שלא לעורר התפעלות. ההכשר כמובן מהדרין לחומרא כל השנה וחרדי "על אמת" יפתח בעבורכם את היין ויטעים אתכם מכמה בקבוקים שונים. מומלץ מאוד, גם לאלה שכבר ביקרו שם לפני שנים ולו לצורך רענון הידע ובלוטות הטעם.

הייתי ממשיך אתכם לחוויית אלכוהול נוספת בקצרין בתוככי מבשלת השיכר והבירה הסמוכה, אבל עם כל הכבוד למכשירי הניווט האדיבים את הדרך חזרה אני צריך לעשות בבהירות ובצלילות הראויה בכוחות עצמי.