מן התצפית בגג בנין המשטרה ביד לשריון אנו משקיפים על עמק איילון, המהווה את הגבול הצפוני של שפלת יהודה. הגבעות המתונות והמישורים הנחבאים והגלויים יוצרים תבנית נוף מיוחדת במינה של נוף קדומים בצד נקודות ישוב ופיתוח חקלאי מתקדם. העמק הרוגע והפסטוראלי הזה טומן בחובו סיפורי קרבות בעלי משמעות רבה בתולדות עם ישראל.

לפני כ- 3300 שנים לחם יהושע בן נון בעמק איילון נגד ברית חמשת מלכי האמורי. ברית האיחוד של חמשת המלכים לא עמדה להם מול יהושע בן-נון, אשר בלהט השליחות האלוהית גבר עליהם, ובמהלך הקרב נעשה לו נס בבחינת שינוי בסדרי הטבע; השמש לא שקעה עד אשר הביס את האוייב, כדברי יהושע "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון" (יהושע י′, 12). האוייב סונוור מן השמש ובה בעת נמנע מיהושע ולוחמיו חילול השבת, שכן יום ששי היה זה. נצחונו של יהושע בן-נון איפשר לו להמשיך במסע כיבושיו בארץ כנען.

לפני 2172 שנה (בשנת 165 לפני הספירה הנוצרית) התחולל קרב מפורסם בין יהודה המכבי לצבא גורגיאס. ציר הקרב נע ממרגלות שעלבים של ימינו, שם חנה צבא גורגיאס בחיל רב וכבד מאוד, עד מצפָּה מצפון לירושלים (המזוהה עם תל נצבה שליד רמאללה או נבי סמואל) משם יצא צבא גבורי-החיל בפיקודו של יהודה המכבי. התפתחות הקרב הרחיקה את צבא מתקיפיו כמעט עד שער הגיא ואפשרה לו לתקוף את מחנהו הרדום. צבא גורגיאס נס לכל עבר משהתחוור לו גודל מפלתו, כשהוא מותיר שלל רב, אשר סייע ליהודה המכבי בהמשך הקרבות בדרך להשגת העצמאות הדתית, אשר נמנעה מעם ישראל בשל הגזרות הקשות של אנטיוכוס אפיפנס ה- 4 הרשע, והעצמאות המדינית, אשר היה הכרח לשאוף אליה נוכח הנסיבות הקשות בתקופת הכיבוש הסלואקי (היווני, כפי שרבים מכנים אותו) בארץ יהודה.

העמק היה מוקד צבאי אסטרטגי  בתקופה הערבית. הצלבנים מאוחר יותר זיהו את פוטנציאל נתוניו הטבעיים, בהיותו משופע במים ונוח לגישה למוקדי השליטה שבהרי יהודה. הם בצרו את העמק במצודות ובמבצרים, אשר שרידיהם הרבים ניכרים בשטח. גם הבריטים זיהו את החשיבות של העמק והקימו מחנות צבא ותחנת משטרה.

את פרק הקרבות של העמק חותמים הקרבות העקובים מדם במלחמת העצמאות נגד הלגיון הירדני וכוחות ערביים נוספים שהגיעו ממצרים, מעיראק ומהכפריים הערביים בסביבות לטרון. במשך 19 שנים היתה מובלעת לטרון שטח מפורז ובמלחמת ששת הימים עברה לידינו.

העמק הרוגע שידע קרבות רבים נפרס לפנינו במלוא הדרו. ישובים חקלאיים רבים מעבדים את אדמותיו הפוריות. כרמי הגפנים מלמדים על קיומם של יקבים רבים באזור, בוסתני זית מרמזים על בתי בד עתיקים ומודרניים, מרחבים של גידולי שדה יוצרים שטיחים מישוריים מרהיבים ונוף מיוער משתלב עם חורש ארצישראלי טבעי. בינות הנוף הירוק והפורה קיימות אטרקציות תיירותיות רבות (עליהם ניתן לקבל מידע מעמותת התיירות יואב-יהודה).

הבאים מכיוון כביש מספר 1 מזהים את העמק בשל הגבעה עליה מתנשא יד לשריון – אתר ההנצחה, הגבורה והמורשת של חיל השריון משום הטנק על המגדל ובנין המשטרה המנדטורי הבולטים ממרחק. מאות אלפי המבקרים הפוקדים את האתר מדי שנה לומדים על המורשת של עמק איילון ושפלת יהודה בכלל, ובכלל זה על קרבות חטיבה 7 המשוריינת במלחמת העצמאות ועל דרך בורמה שסללה החטיבה על מנת לפתוח ציר אספקה קריטי לנצורים בירושלים.

עוצמתו של צה"ל מתבטאת בכלים הקרביים המשוריינים הפרוסים בהיקפו. הטנקים שלקחו חלק במערכות ישראל מצדיעים לכותל השמות עליו חקוקים שמותיהם של חללי השריון ממלחמת העצמאות. במתחם בנין המשטרה ניתן לצפות במיצג "רעות ועוצמה" ולקבל מידע על כל חלל שריון באמצעות מערכת "גלעד תולדות החיים" שבמכלול ההנצחה. בקומת החצר הפנימית של המשטרה תערוכות מורשת ומיצגים נוספים.

במתחם יד לשריון הולך ומוקם מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השניה. המוזיאון מספר את סיפורם של מליון וחצי לוחמים יהודיים אשר שרתו בשורות צבאות בעלות הברית במלחמת העולם השניה, ביניהם מפקדים וכאלו הנחשבים לגיבורים לאומיים בארצות מוצאם, אשר לקחו חלק פעיל בהשמדת הצורר הנאצי. משורות לוחמים ומפקדים אלה הוקם צה"ל וחיל השריון בפרט.

ביד לשריון בית הארחה מרשים – "מורשת – קרית החינוך לערכים וטבע" – אשר ניתן לקיים בו אירועים משפחתיים וחברתיים בסופי שבוע. למעוניינים, מסעדת נוף לטרון הסמוכה מספקת שירותי קייטרינג (כשרה כמובן).

בשל אופיו הערכי של האזור מתקיימות ביד לשריון פעילויות לבני-מצוה ולבנות-מצוה במסגרת מרכז ההדרכה של"ח יד לשריון. משפחות וחברים מטיילים בעקבות לוחמים במרחבי עמק איילון ומתחברים ביתר שאת אל זהותם היהודית והלאומית.

לצורך תיאום פעילויות מורשת וקבלת פרטים נוספים ניתן לפנות למרכז התיאום ביד לשריון:

08-9784321.