731 בני אדם קיפדו את חייהם בטביעה בים בחופי ישראל, בשנים 1990-2006. הממוצע הרב-שנתי מדבר על 43 מקרי טביעה בשנה, אך בחמש השנים האחרונות עומד הממוצע על 36 מקרים. 36 עולמות שנחרבים מדי שנה. רוב מקרי הטביעה הם בחודשי הקיץ, כמובן.

עפ"י נתונים של משרד הפנים, כפי שהביא יוסף עמאר, בחוברת "ים וחופים", מאי 2007, מרבית מקרי הטביעה למוות מתרחשים בחופים הלא מוכרזים ובחופים אסורים לרחצה. כמו כן, טביעות למוות התרחשו בחופים מוכרזים שלא בשעות העבודה של המצילים, אך כמובן גם בשעות שעבדו.

הטביעות נגרמות מסיבות שונות: סיבות פיזיות כגון: רוחות, גלים, סלעים, זרמים, בורות ותעלות וכן מסיבות של הגורם האנושי כגון אי ידיעת שחייה, שכרות, אובדן עשתונות, חרדה והעדר משמעת.

 להערכת מומחים, את 80% ממקרי הטביעה ניתן היה למנוע לו נקטו באמצעים הנכונים. בכנס שנערך ב-2002 בהולנד, הגיעו למסקנות דלהלן:

מניעה היא המפתח לפתרון בעיית הטביעה, טביעה ניתן למנוע על-ידי אמצעים לא מסובכים כמו גידור (אגמים, בריכות, בורות מים וכדומה), לבישת חגורות הצלה, שימוש בגלגלי הצלה והשגחה על ילדים תורמים רבות למניעת מקרי טביעה, הסיכוי להציל חיי אדם גובר אם העזרה הראשונה מוגשת מייד על כן מומלץ שאזרחים מן השורה ילמדו איך להגיש עזרה ראשונה, וכן – הטיפול באנשים שטבעו מצריך יחידות לטיפול נמרץ בבתי חולים המתמחים בנושא זה.

 דרך מניעה חשוב ה לא פחות היא להתנהג בהתאם לצבע הדגל שמונף מעל סוכת המציל. כדי שנבין טוב יותר מתי מחליט המציל להניף דגל שחור (רחצה אסורה, דרגת סיכון ראשונה), מתי דגל אדום (רחצה מותרת אך בהגבלה, דרגת סיכון שנייה) ומתי, סוף סוף, דגל לבן – הרחצה מותרת ללא הגבלה (אך כמובן תוך כדי זהירות מתבקשת ברחצה בים גם אם הוא רגוע), נביא לפניכם את הפרמטרים הקבועים, על-פיהם חייבים המצילים לפעול. במקרה של דגל שחור או אדום, די שאחד מכל הפרמטרים דלהלן קיים באותו זמן – כדי שהדגל הצבעוני הזה יונף, ואנו נחויב במידת זהירות עליונה.

 דגל שחור – נתגלו "מדרגות" או שיפוע חד בקרקעית הים כתוצאה מנסיגת הים או המים או מכל סיבה אחרת, קטעים בצמוד לשוברי הגלים (במקום שיש) מהווים סכנה למתרחצים כגון זרמים או משטחים חלקים, קיימות רוחות ערות העלולות לסחוף את המתרחצים ללב ים או אל מחוץ לאזור הרחצה, גלים מעל 1.25 מטר או לפי מדד אחר של המצילים שלהבנתם הגלים אינם מאפשרים להם שליטה על המצב, זרמים מסוכנים, אם נוצרו בסמוך לחוף תעלות או בורות מסוכנים, אם לחוף נסחפו או הונחו מפגעים העלולים לסכן תברואתית ופיזית את קהל המתרחצים, זיהום בקטריאלי של ביוב לים דרך מוצאי תיעול או אחרים וכן זיהום כשקיימת סכנה לזיהום כימי מעבר לתקנים, כשיש התרעות ביטחוניות ו/או כשיש קטע בחוף עם ריכוז של בעלי-חיים המהווים לדעת המצילים או גורמים מוסמכים אחרים סיכון ממשי לפגיעה בקהל ואין אפשרות למצילים לשלוט במצב.

 דגל אדום – נתגלו "מדרגות" או שיפוע חד בקרקעית הים כתוצאה מנסיגת המים או מכל סיבה אחרת אך המצב מאפשר שליטה מוגבלת של המצילים כשהם נעזרים במצופים, שילוט ואמצעים אחרים כדי להזהיר את המתרחצים, כאשר חרף זה שקטעים בצמוד לשובר הגלים מהווים סכנה אך להערכת המצילים הם יכולים לשלוט במצב, כאשר חרף רוחות מתונות עד חלשות הגורמות לסחיפה יש למצילים שליטה מוגבלת במצב, כאשר גלי הים נעים בין חצי מטר למטר ורבע, כאשר המצילים יכולים לתחם קטעים עם זרמים מסוכנים ולהותיר קטעים עם זרמים שאינם מסוכנים.

 דגל לבן – כאשר אין "מדרגות" ושיפועים חדים, כאשר הים נח עם גלים עד חצי מטר, זרמים סבירים שאינם מסכנים את המתרחצים, כאשר יש העדר מוחלט של סימני ביוב, בקיצור,כשהים רגוע, נקי ולמצילים יכולת שליטה אופטימאלית על המצב.

 והכי חשוב: ונשמרתם לנפשותיכם מאוד.