החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים מבצעת מזה שנה וחצי תהליך שחזור ובניה מורכבים בבית הכנסת "החורבה", בהמשך להחלטת ממשלת ישראל וכבעלת הנכס.
בית הכנסת נבנה בשנת 1700 ע"י חסידי רבי יהודה, נשרף ונחרב פעמיים וקשתו, ששוקמה ב-1967, הפכה לסמלה של העיר העתיקה המחודשת.
עם תחילת העבודות הנפיקה החברה הממשלתית למדליות מדליה מיוחדת הנושאת את מראה הקשת המפורסמת של בית הכנסת.
טקס הנחת אבן ראשה ל"חורבה" התקיים ביום ג', 15.4.08 (ו', ניסן, תשס"ח) בנוכחות שרים, רבנים ונציגי תנועות נוער.
עבודות השחזור המורכבות של בית הכנסת שנחשב בזמנו למפואר וליפה ברובע היהודי, מבוססות על איסוף נתונים ופרטים ממסמכים ותעודות היסטוריים, וכוללות גם חפירות ארכיאולוגיות מתחת לרצפתו של הרובע משנת 1700.
כבר מתחילת העבודות מזמנת החורבה גילויים נדירים ומפתיעים: במקום נתגלו שרידי בניה מתקופות בית ראשון ושני וקטע רחוב מרוצף אבנים מהתקופה הביזאנטית שהתפצל מהקארדו ועלה מזרחה אל עבר מרכז הרובע היהודי של ימנו. הממצא הבולט ביותר נחשף בפינה הדרום-מערבית של מבנה בית הכנסת - קשת ניצבת שלמה ברוחב 3.7 מ', ובעובי 1.3 מ', הבנויה משורה אחת של אבני גזית גדולות.
הקשת תוארכה ע"י ארכיאולוג החברה, הלל גבע, לתקופה הביזנטית ונראה כי היוותה שער מעל לרחוב ביזנטי שהתחבר אל הקארדו. גם שרידים מריצוף הרחוב נתגלו במקום. זוהי הפעם הראשונה בה מתגלה רחוב המתפצל מהקראדו.
קו הרקיע של העיר העתיקה בירושלים. את קו האופק חותכים כיפות הכנסיות וצריחי המסגדים.
רק לפני קצת יותר משישים שנה, היה קו הרקיע של העיר שונה. כיפותיהן של "תפארת ישראל" ו"החורבה" - שני בתי הכנסת של הרובע היהודי – התנוססו מעל בתיו המכונסים של הרובע.
מאז הקמתה מחדש הפכה "החורבה", או בשמה המלא "בית הכנסת בית יעקב שבחצר חורבת רבי יהודה חסיד", לבית הכנסת הגדול, המפואר והחשוב בכל ארץ ישראל ולמרכז החיים ברובע.
בהיכל זה הוכתרו רבניה האשכנזים של ירושלים וארץ ישראל. פה בתפילה חגיגית הופקד דגל הגדודים העבריים שנלחמו במלחמת העולם השנייה, וממקדש מעט זה יצאה הזעקה להצלת יהודי אירופה, בעצרת תפילה שבראשה עמדו הרב הראשי יצחק איזיק הלוי הרצוג, והאדמו"ר רבי מרדכי אלטר מגור.
בשנת תרפ''ה, לרגל סיום תפקידו, התארח בבית הכנסת הנציב העליון הבריטי הרברט סמואל, ואף התכבד בקריאת ההפטרה.
פה כיהן רבה הראשי של ירושלים, הרב שמואל סלנט זצ"ל במשך 70 שנה. ומחצר החורבה הנהיג את בית הדין הפרושי וענייני העדה האשכנזית בירושלים.
ממקדש מעט זה יצאה הזעקה להצלת יהודי אירופה בעצרת צום ותפילה של ארבע מאות רבנים.
כאן היו מתכנסים בשבתות ובחגים מאות מתפללים - מתפללים וחוגגים...
יומיים לאחר נפילת הרובע בתש"ח, פוצצו הירדנים את בית הכנסת, שהפך לגל חורבות, בפעם השנייה בתולדותיו.
אחרי מלחמת ששת הימים משהוחלט לשקם את הרובע, היה צריך להחליט על אופי השיקום.
אחדים רצו לשחזרו במתכונת שבו היה בנוי עד שנחרב, אחרים ביקשו לפנות את הקיים ולבנות רובע חדש ומודרני.
הדרך שנמצאה הייתה בנית רובע מודרני, המשמר בצורתו ובאופיו את הרובע העתיק. .... הישן התערבב בחדש.
קשת הקיר הצפוני ששוחזרה והפכה לאחד מסמליה של ההתיישבות החדשה ברובע היהודי, תיפקדה נהדר בסרטים התיירותיים, ואילו ליודעי דבר הייתה סמל לחוסר החלטה.
למעלה משלושה עשורים של אי עשייה דחקו את בית הכנסת החורבה לקרן זוית של הזיכרון הציבורי והפכו אותו מסמל לאומי, לסמל של עזובה.
החורבה הייתה חלק ממסכת האדריכלות של ירושלים. ניתן היה לחוש בחסרונה. יותר מכך, כיפת החורבה הפכה לסמל ולדמות לבית כנסת. והיא חרוטה בזיכרון הקולקטיבי של העם היהודי.
שיחזור "החורבה" מחזיר לנו את מלוא סיפור תולדותיו של הישוב היהודי בעיר העתיקה ב 700 השנים האחרונות.
בשנת 2002 קיבלה ממשלת ישראל החלטה לבנות מחדש את בית הכנסת באמצעות החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים.
עבודות השלד והציפוי נמצאות כעת בביצוע, והבניה צפויה להסתיים בעוד כשנה וחצי.
לרגל הבנייה ובעקבות פניית החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי, הפיקה החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות מדליה מיוחדת. תכניה ועיצובה של המדליה נבחרו במסגרת ועדה ציבורית שעם חבריה, נמנו הרב מוטי אילון, הגב' יעל מאלי, הרב שמואל רבינוביץ, פרו"פ דניאל שפרבר, מר מרדכי יוגב, מר אבי גודמן ומר ניסים ארזי.
בגב המדליה מוצג בית הכנסת החרב עם הקשת המפורסמת והמילים "מחרבותייך אבנך" מתוך שירו של אביגדור המאירי "מעל פסגת הר הצופים"..., בחזית המדליה – פנים בית הכנסת כפי שייראה לאחר השחזור, והפסוק "התנערי מעפר קומי" (ישעיהו, נ"ב , ב').
צילום: ברוך גיאן
