רוצים לדעת על
המבצעים לפני כולם
הרשמו לניוזלטר של סופ"ש כאן :
RSS
 
 
 
פרסומת
דתילי
צימרים לדתיים
הצעות מחיר מכל חברות התיירות
צימרים
בניית אתרים
מסעדות כשרות
יקב ירושלים
מסלולי טיול בארץ
מוהל ברית מילה
  
 
קובה רשמי מסע
ביום רביעי שעבר הגשמתי חלום ונחתתי על אדמת המדינה שעד לא מזמן הייתה סגורה ומסוגרת ונראית כמו שעצרה מלכת, ובהחלט אני יכול לומר שזה המקום הכי מעניין שהייתי בו עד היום. (קובה היא המדינה ה30 שלי...)
08/12/2018
סוכן הנסיעות משה ויצהנדלר
שלח לחבר
הדפס
הוסף למועדפים
הגדל טקסט
הקטן טקסט
 
דבר ראשון אקדים ואומר, או ליתר דיוק אסכם זאת בשלוש מילים: "טוסו בהמוניכם לקובה". היא מדינה מדהימה! מעניינת מרתקת ומיוחדת בצורה יוצאת דופן. האנשים פשוטים חמים ונחמדים, מוזיקה חיה נמצאת בכל פינה, והאוירה ברחובות באופן כללי היא משהו שאין לו מתחרים בשום מקום אחר בעולם.
ואגב, המדינה מתויירת מאוד ובכל פינה אפשר למצוא תיירים מכל רחבי העולם (אפילו מארה"ב...) מעניין שרק הישראלים עדיין לא גילו אותה מספיק. אני חושב שזה עניין של זמן עד שגם שם לא תוכל ללכת שני מטר בלי לשמוע עברית (אז כדאי להזדרז לפני שזה קורה...) ובתור מטייל ששומר כשרות גם הנושא הזה היה מאוד מאתגר, ואני בטוח שגם זה עניין של זמן עד שיוצעו פתרונות גם לזה.

כמה דברים שחשוב לדעת:

ויזה לקובה
כדי להכנס לקובה צריך 'כרטיס תייר' Tourist Card אותו אפשר להנפיק דרך סוכנים בארץ. העלות היא כ150-200₪. (אנחנו סגרנו אצל קפיטן 0505332007)

הגירה בקובה
במהלך הטיסה מחלקים טופס שצריך למסור אותו בכניסה לקובה. בטופס ממלאים בעיקר פרטים אישיים, ומצהירים על הטובין והמזומנים שמכניסים (עד 5000 $/€ אין צורך להצהיר).
(בעיקרון צריך להצהיר גם שלא מכניסים שום מוצר מזון מהחי או מהצומח, אבל בפועל אנחנו הכנסנו ולא בדקו)
באופן עקרוני עלולים לדרוש בכניסה גם את המסמכים הבאים: כרטיס טיסה חזרה, שובר לינה ללילה הראשון ופוליסת ביטוח נסיעות.
(באופן מעשי מאיתנו לא דרשו שום מסמך, ואפילו כשאחד מאיתנו חיפש כמה שניות בתיק את הטופס שמילא בטיסה הפקידה העבירה אותו ואמרה שזה לא קריטי)

ביטוח נסיעות לקובה
ברוב החברות אין מניעה לבטח נוסעים שטסים לקובה, למעט חברות אמריקאיות (כמו AIG).
מומלץ לבטח ברמה הגבוהה ביותר ולהרחיב לספורט אתגרי, תאונות אישיות ושאר מרעין בישין חלילה...
חשוב לזכור להדפיס את הפוליסה באנגלית הכוללת את שמות הנוסעים למקרה שיבקשו בכניסה למדינה. יש חברות (שירביט לדגומא) שמאפשרות גם להנפיק שובר ייעודי למדינת היעד שבו הם מצהירים שהביטוח מכסה גם במדינה זו.

מזג אוויר בקובה
בקובה לאורך כל השנה מזג האוויר חם למדי (20°-30°) ההבדל היחידי הוא שיש עונה יבשה ועונה רטובה. העונה היבשה היא בעיקר בחודשים אוקטובר - פברואר.  ומתוכם  החודשים  נובמבר-דצמבר הם המבוקשים ביותר.

מטבע בקובה
בקובה יש שני סוגי מטבעות, פזו קובני לתושבים המקומיים ו'קוק' cuc לתיירים. התושבים בקובה עניים מאוד והמחייה שם זולה במיוחד וכדי למקסם את ההכנסה מתיירות התשלום לכל מוצרי התיירות מתבצע רק עם הקוק, שהשער שלו הוא יקר מאוד ביחס לפזו המקומי.
עד כמה שידוע לי לתיירים אין אפשרות להשתמש במטבע המקומי, אבל גם אם כן זה רק למוצרים שמיועדים רק למקומיים. כל התשלומים ל'מוצרי תיירות' כמו מוניות, מלונות, ברים, מסעדות, קאסות וכו' אפשריים רק עם קוק.
הכי פשוט ומומלץ להגיע עם אירו ולפרוט לקוק במכונות בשדה התעופה. (השער לפריטת דולרים פחות משתלם). הפריטה במכונה מוגבלת ל400 אירו לכל פעולה, אבל ניתן לבצע כמה המרות בזה אחר זה.
שער הקוק הוא בערך כמו האירו. (אני קיבלתי 1.08 קוק לכל אירו)
חשוב לדעת שקשה למצוא כספומטים ולכן כדאי להצטייד במזומנים מספיק לכל הטיול ולפרוט הכל מראש בשדה התעופה.

לינה בקובה
זה תלוי איזה סוג מטיילים אתם... המלונות בקובה מעטים ונמצאים בעיקר בהוואנה. מלון 5 כוכבים בהוואנה יעלה לפחות 150 קוק ללילה ויכול אפילו להגיע ל400-500 קוק למלון היקר ביותר בשיא העונה.  (הכוכבים הם בסטנדרט קובני ולכן כדאי מאוד להגיע בלי ציפיות...)
אופציה נוספת היא האירוח בבתי התושבים המכונה "קאסה", אנחנו סגרנו דרך קפיטן (0505332007) וקיבלנו בית פשוט, יפה, נקי מאוד, במיקום מעולה והכי חשוב עם בעלת בית נחמדה שממש "מקיימת" את מאמר הכתוב 'מרבה נכסים מרבה דאגה'... (למי שלא הבין, היא עלתה לישון באיזשהו צריף בגג כדי לפנות לנו את הדירה בת השני חדרים שלה..)

חשמל בקובה
באופן עקרוני השקע בקובה תואם לשקע האמריקאי. אבל בקובה כמו בקובה לשום דבר אין תקן ולכן אפשר למצוא גם הרבה שקעים אירופאים, לכן הכי מומלץ להצטייד במתאם שקע בילנאומי ומפצל. 
(אגב, זה קצת עושה רושם שהחשמל שם "עובד על בטריות"... במקלחת שהיינו היה ממש בתוך המקלחת מתג חשמל עם חוטים כמעט חשופים שנמשכו מהמתג לראש הטוש לתוך איזשהו מתקן ש'ניסה' לחמם את המים... בהתחלה זה מאוד הלחיץ, אבל כשראינו שלקומקום לוקח רבע שעה להרתיח מים הבנו שהחשמל פה לא כזה מאיים כמו שחשבנו...)

מים בקובה
אסור בשום פנים ואופן לשתות מים מהברז.
כדאי מאוד להצטייד בבקבוקי מים מינרלים כי המדינה לא עמוסה במכולות וסופרמרקטים לרוב...

אינטרנט בקובה
בגדול בקובה מנותקים מהעולם החיצון. תשתיות התקשורת במדינה מאוד לא מפותחות, לא בכל הבתים יש טלפון (מי צריך כשיש טלפון ציבורי?) ובודאי לא אינטרנט. ועל החידוש 'אינטרנט סלולרי' הם עדיין לא שמעו שם בכלל.
האפשרות היחידה להתחבר לאינטרנט היא לקנות מעין 'כרטיסי חיוג' העולים כ2 קוק לשעת גלישה, שניתן להשתמש בהם כשמתחברים לרשתות הציבוריות שלהם שנמצאים במקומות המרכזיים כמו המלונות, ברים ומסעדות מסוימות, ואם יתמזל מזלכם כמונו אז גם בקאסה...
(בקיצור, כמו באירופה לפני שהופיע הסים הצרפתי...)

תחבורה בקובה
ניתן לשכור רכב, אבל זה לא מומלץ בכלל. זה יקר מאוד, וקשה להסתדר בלי אפשרות מינימלית לניווט ובמדינה שרובם לא דוברים אנגלית.
(אם בכל זאת רוצים מומלץ לנווט באפליקציה בשם osmand)
האפשרות הכי נוחה וזולה היא להתנייד במוניות.
לדוגמה נסיעה משדה התעופה בהוואנה למרכז העיר תעלה 20 קוק, (כמובן אחרי שקיבלנו הצעות של 30 ואפילו 40, אבל בקובה חובה להתמקח, כדי להסביר למוכר שהוא לא נפל על הפרייאר הנכון...)
ונהג צמוד ל12 שעות יעלה כ150 קוק.
במרכז הוואנה הכי כיף להתנייד ברגל, הצעידה ברחובות היא חוויה מרתקת בפני עצמה. אבל כמובן שאפשר גם להשתמש במוניות הרגילות, או בעתיקות (היקרות) או בעצם בכל תושב שתעצרו ברחוב ותבקשו ממנו שייקח אתכם למחוז חפצכם...
לנסיעות מחוץ להוואנה ניתן גם להשתמש בחברת האוטובוסים viazul. מומלץ בעיקר לנסיעות רחוקות. למשל נסיעה מהוואנה לטרינידד, נסיעה של כ6-7 שעות עולה 50$ לאדם הלוך ושוב. (להזמין מראש באתר החברה)

תחושת ביטחון בקובה
אנחנו משום מה הגענו חוששים קצת לקובה, העמיסו אותנו באזהרות ש'כל הקובנים גנבים' ושאם מישהו ברחוב מנסה לעזור לך תחשוב טוב איך הוא גונב אותך... אבל התחושה האישית שלנו הייתה מאוד בטוחה ונעימה. גילינו עם נחמד ומאיר פנים, אנשים שתמיד ישמחו לעזור לך במה שתצטרך ובלי קשר לתמורה שהם יקבלו.
(כמובן שאם תלך ברחוב ופתאום תקפוץ עליך להקה מקומית מאולתרת ותתחיל לנגן ולרקוד לך, תבין שהם לא אוהבים אותך במיוחד או חושבים שאתה התייר הכי יפה שביקר אצלם בשנה האחרונה... אלא הם עושים את זה כדי לבקש 'תרומה' בסופו של דבר...)
כמובן חשוב גם לדעת שיש מיעוט שכן צריך להיזהר מהם, יש הרבה שיציעו לכם לקנות סיגרים מזויפים סוג ג' או אפילו יפרטו או יחזירו עודף עם כסף מזוייף.
אבל באופן כללי רוב האנשים מאוד נחמדים ושמחים לעזור, רק שהרבה מהם עניים מאוד וקשיי יום שישתדלו למקסם את ההכנסה מהתייר שהזדמן לפניהם...

יהדות בקובה
לכולנו ברור שבכל מקום בעולם יש בית חבד, וכדי לבסס את הקביעה הזאת יש את המשפט הידוע שאומר ש''איפה שיש קוקה קולה יש בית חבד''. אז כמובן שזה נכון גם לגבי קובה... אממה... בקובה אין קוקה קולה...
(או ליתר דיוק קשה מאוד למצוא קוקה קולה)
אז נכון לעכשיו אין עדיין בית חבד בהוואנה, אבל יש קהילה אורתודוקסית קטנה שהשתמרה במהלך השנים (עובדה מרגשת ומדהימה בפני עצמה) בבית הכנסת 'עדת ישראל' הנמצא ברחוב אקוטה פינת פיקוטה.
בבית הכנסת מקיימת הקהילה תפילות כסדרן וממש מעניין שהם שרים את אותם מנגינות ידועות ב''לכה דודי'', ''עלינו לשבח'', ''אין כאלוקינו'' וכו'...
הקהילה הענייה אף מקיימת ארוחות שבת דלות (המורכבות בעיקר מספגטי וסרדינים...)
מעבר לזה לא ידוע לי על עוד אפשרויות להשיג אוכל כשר בקובה לכן הצטיידנו מראש במזוודה עמוסה כל טוב...

הרכבים הקובנים
אחד הדברים שמייחדים את קובה זה כמובן הרכבים העתיקים שהקובנים משמרים ומטפחים באדיקות ובמומחיות יוצאים מן הכלל.
אבל חשוב לדעת שהיום זה כבר לא מה שהיה. קובה כבר מלאה ברכבים 'חדשים' (לא בהכרח חדישים ומשוכללים במיוחד, אבל מספיק כדי לעכר את האווירה...)
יש גם, בעיקר במרכז הוואנה, הרבה רכבים שמשמרים אותם במיוחד בשביל התיירות, יותר רכבים מיוחדים כמו רכבי שברולט וקאדילק עתיקים עם גג פתוח.
באופן עקרוני זה קצת מוריד מהאותנטיות של החוויה אבל עדיין יש מספיק אנשים שמחזיקים רכבים משנות ה50 וה60 שזה "אשכרה הרכב שלהם, שהם אשכרה נוסעים איתו לעבודה בבוקר" (הבעיה שאין להם עבודה...)

סיגרים בקובה
תעשיית הסיגרים בקובה מאוד מפוקחת, ואם אתם רוצים להנות מסיגר איכותי ברמה גבוהה תקנו אך ורק בחנויות הרשמיות עם האריזה המקורית. אחרת, תקבלו מוצר גרוע יותר מנובלס...
אנחנו ספציפית ביקרנו בשדה טבק בעמק ויניאלס וזכינו לעשן ישר מהיצרן. (שלטענתו הסיגר שמכר לנו הוא יותר איכותי מהסיגרים שנמכרים בחנויות הרשמיות).

שופינג בקובה
אין. נקודה.
המדינה כל כך ריקה מחנויות שזה ממש תמוה איפה המקומיים קונים בגדים...
באופן כללי כל עניין המכירות שם מאוד לא מתקדם, יש בעיקר דוכנים ניידים של בצלים ובננות או חנויות מוזנחות עד מוות שמוכרות רק ביצים או רק לחם... נדיר לראות חנות סופרמרקט, וגם החנות הכי מתקדמת היא חנות כזו כי יש בה משחת שיניים ובירות.. (אין מה לדבר על מוצרים שבעיני אדם מערבי ייחשבו ליסודיים כמו פסטות או דגני בוקר...)
וגם חנויות בגדים, כמעט ואין למצוא ומה שכן יש ההיצע מאוד דל.

לכל התמונות ולדיון המלא, היכנסו לקבוצת הפייסבוק שלנו.
 http://bit.ly/FB_HUL_MEUDAR